נשימות, לחיצות, קרעים, ואיך עושים את זה אחרת.

 

"תלחצי!!"

זו האמירה הכי מפורסמת בנוגע ללידות. מי לא מכיר את הסצנות ההיסטריות מהסרטים בהן היולדת מתבקשת ללחוץ בכל הכוח כדי לעזור לתינוק שלה להיוולד. האם זה חייב להיות כך?

ראיתם פעם סצנת לידה שבה המיילדת לוחשת ליולדת "תרפי".. ? אז סרטים כאלה קיימים, וגם לידות כאלה קיימות. זה פחות "הירואי" ואולי מצטלם פחות טוב, אבל כן - אפשר וגם רצוי לעשות את הכל אחרת. רגוע.

בכל השנים שאני מלווה לידות אני נוכחת בהמון לידות בית, ומהנשים היולדות בבית למדתי וראיתי כי אפשר לעשות את זה אחרת.

 

למה?

  • ככל שאת תהיי רגועה גם התינוק שלך ירגיש יותר טוב. 

  • זכרי כי לחיצות יזומות אולי מקדמות את הלידה יותר מהר, אבל מעייפות אותך ואת התינוק שיכול להגיב בירידות בדופק.

  • כשאת רגועה את מבזבזת פחות אנרגיה, שמרי את האנרגיות והכוחות שלך. הלידה עלולה להתארך, שמרי את הכוחות גם להתאוששות, להנקה ולאימהות שאחרי.

  • בלידה רגועה יש פחות סיכוי לקרעים!

  • לידה רגועה היא חוויה הרבה יותר נעימה!

  • למה להלחץ בעצם?... לידה זה אירוע משמח ומרגש, אם את יולדת במקום שבחרת, שאת מרגישה בו בטוחה, אם את מלווה ע"י מי שמחזק אותך, אם את מאמינה בעצמך ובגוף שלך.. אז מה יש להילחץ..?

 

איך יולדים רגוע?

  • חשוב לחזק מבפנים את האמונה הבסיסית בגוף ובתהליך הטבעי שקורה, לסמוך. ברגע שזוכרים שיש כאן מערכת משוכללת בת מאות אלפי שנים שהשכילה לבנות תינוק מושלם, ובטח תשכיל להוביל אותו החוצה בביטחה - אז אפשר להרגע, לשים בצד ספקות ופחדים, ולהתמסר לתהליך.

  • בזמן ההיריון מומלץ ללמוד טכניקות שונות להרגעה. טכניקות שעוזרות להתמודד עם פחד, עם כאב, שעוזרות לייצר רוגע בגוף אפילו באופן מלאכותי כדי להגיע להרפייה. רוב הטכניקות עוזרות להפנות את תשומת הלב לנשימה ולתחושות הגוף. מיינדפולנס, היפנובירתינג, יוגה, מדיטציה, דימיון מודרך ועוד ועוד שיטות טובות לעזור לך להגיע למצב תודעה רגוע ופתוח.

  • כדאי לבחור סביבת לידה שתתמוך באוירה רגועה - מקום לידה ומלווים שאת סומכת עליהם ועוזרים לך להשאר חזקה ובוטחת.

  • בזמן הצירים אפשר ליישם את הטכניקה שבחרת ותרגלת אותה לפני הלידה. ככל שהצירים יתגברו ההורמונים שלך יעזרו לך יותר להתרכז בתחושות ופחות לתקשר עם הסביבה. ככל שהלידה תתקדם את תוכלי יותר להתמסר אל תוך התחושות. הנשימה שלך תעשה יותר ויותר אינטנסיבית, אך עדיין את תישארי איתה בקשר, ותזכרי להשאר כמה שיותר רפוייה בכתפיים, צוואר, פנים, אגן, נרתיק. תבקשי מהמלווים שלך להזכיר לך בכל פעם.

  • בין הצירים את נחה. מרפה, נושמת טוב וממלאה את הגוף שלך ושל התינוק בחמצן ובכוחות להמשך. נותנת לכריות או לכדור (או למישהו שאת נשענת עליו) את כל משקל גופך, ונחה.

 

מהם צירי לחץ?

בשלב השני של הלידה, לאחר שצוואר הרחם נפתח במלואו (לפעמים קצת לפני, לפעמים אחרי) מתחיל אופי הצירים להשתנות, והם הופכים לצירים אחרים, שמתבטאים בהתכווצות כללית של הרחם ודחיפת העובר כלפי מטה במטרה להוביל אותו אל מחוץ הרחם, לאורך תעלת הלידה והחוצה אל העולם.

האישה תחווה את ההתכווצות כרפלקס, משהו הדומה להקאה, שלא ניתן להתנגד אליו או לעצור אותו, מי שיאזין גם ישמע בקולה את "הלחיצה". הכל נלחץ ומתכווץ במטרה ברורה. הצירים הללו לאו דווקא יכאבו יותר או פחות, אבל הם מרגישים בבירור אחרת וזה אומר ש"עברתם שלב".

 

מה עושים? 

מה שעשית עד השלב הזה, מה שעזר לך עד עכשיו, רוב הסיכויים שיעזור גם כעת. אם זה תנועה או נשימה או דמיון מודרך, או מים, או מגע, עידוד, קולות נמוכים, הרפייה. כאן החווייה מתעצמת, כאן את מרוכזת כל כולך בתהליך, ואין עוד כלום מלבד הרגע הזה. 

כאשר מגיע ציר, נסי לנשוף החוצה תוך הרפייה של ריצפת האגן. זו יכולה להיות נשיפה בפה פתוח או "שששש" או כל צורה אחרת. ההרפייה מורידה את הסיכון לקרע בפרינאום, ועוזרת לתינוק להחליק החוצה. היתרונות הנוספים בנשיפה תוך כדי ציר היא שאת והעובר שלך לא מתעייפים במקרה של שלב לחיצות ארוך.

חשוב להיות בתנוחה אנכית כדי שכח הכבידה יעזור לתינוק שלך לרדת למטה בתעלת הלידה. עמידת 6, עמידת ברכיים עם השענות קדימה על משהו, ישיבה על כסא לידה, עמידה, כל אלה ועוד נחשבות לתנוחות זקופות. גם שכיבה על הצד יכולה להיות טובה לך אם התעייפת.

 

נקודות המפתח  כאן הן הכנה טובה לפני הלידה, ותמיכה מתאימה בזמן הלידה עצמה.

שתהייה חוויה משמחת, רגועה ומרגשת!!

 

 

דולה ומדריכת דולות בצפון

054-4291278

דסי אלעד