הגישה שטוענת שהמיילדת או הרופא אמורים "לשמור לנו על הפרינאום" משקפת את התפיסה הרווחת כי הגוף שלנו לא יודע ללדת בעצמו כהלכה, ולכן צריך לשמור עלינו מפניו, ולבצע התערבויות כדי למנוע את הקרע.

ההיפך הוא הנכון – באחוז גבוה מהמקרים ההתערבויות הן אלה שגורמות לקרעים או בסופו של דבר לביצוע אפיזיוטומיה (חתך יזום).

מה שהמצוות המלווה הכי אמורים לעשות זה לתמוך ולעודד לידה פיזיולוגית ובריאה וכך להפחית את סיכויי הפרינאום להיקרע,

כשחושבים על להפחית סיכון לקרעים צריך לחשוב על איך לאפשר לפרינאום להפתח ולהמתח בכוחות עצמו.

 

הגנה על הפרינאום הוא עניין של גישה מיילדותית. רוב העבודה אשר נדרשת מהמלווה הרוצה לתמוך בלידה טבעית הוא בעיקר תמיכה ודאגה שראש התינוק לא יקפוץ החוצה באופן מהיר מידי, ואת זה ניתן לעשות בכל תנוחה של האישה!

 

מה מעלה סיכון לקרעים –

​

לידה ראשונה, עודף משקל, תזונה לקויה, מבנה הפרינאום.

התערבויות - פיטוצין, הנחייה ללחיצה יזומה, לידה מכשירנית, קריסטלייר ('לחיצה על הבטן')

​

תנוחת האישה – שכיבה על הגב מעלה את הסיכון לקרע, כמו כן תנוחת כריעה שאינה נתמכת. (הפרינאום מתוח עוד לפני הגעת הראש)

הכי פחות סיכוי להקרע – על הצד ועל הברכיים. על הברכיים לוקח את רוב לחץ הראש של התינוק קדימה ולא על הפרינאום.

תנוחת ראש התינוק – אם התינוק נכנס לתעלת הלידה בתנוחה לא מיטבית, זה יכול לאתגר את רקמת הפרינאום.

מהירות הלידה – בלידות חטופות יש סיכוי גדול יותר לקרעים

קרעים וחתך בלידה הקודמת – איזור הצלקת פחות גמיש ויותר מועד להקרע.

מיקום הלידה – במקומות בהם אחוז ההתערבויות גבוה, וכן אחוז חתך החיץ גבוה, עולה מן הסתם הסיכון לנזק לפרינאום.

אוסיף כי בכלל זה נכנסת כמובן גם האפשרות ללדת בבית, בו אחוז הקרעים נמוך משמעותית, כיוון שאחוז ההתערבויות נמוך מאד. (לא מתבצע חיתוך חיץ בלידות בית).

 

עיסוי פרינאום – אין הוכחה במחקרים שאכן עיסוי פרינאום לפני הלידה מוריד סיכון לקרע.הכנה של הפרינאום לפני הלידה גם היא מנוגדת לתפיסה שהגוף שלנו יודע ללדת בביטחה.

לא כתוב בהוראות היצרן – 'יש לעשות עיסוי פרינאום לפני הלידה', ואני יכולה להבטיח שבכל מקרה, גם אצל נשים שלא עשו הכנה לפרינאום – הוא יימתח כאשר יגיע זמנו ובתנאים ההורמונלים הנכונים.

​

למרות שעיסוי פרינאום לפני הלידה עשוי להגדיל את הביטחון לנשים מסויימות, וביכולת של הפרינאום שלהן להימתח, ומהאספקט הזה אני אכן יכולה לראות את היתרון בפעולת ההכנה, וכמו כן בתירגול הרפיית הפרינאום.

​

לידות מים בהחלט מורידות סיכון לקרעים. המים מרככים את הרקמה, ותומכים באישה בתהליך ההרפייה.

 

עיסוי בפרינאום בלידה עצמה על ידי המיילדת – לי זה מרגיש המון התעסקות באיזור הנרתיק כשהאישה מנסה להתרכז בללדת. זה מפריע ובעיקר אין בזה צורך, ובהרבה מקרים שאני רואה (בבתי חולים) העיסוי נעשה בברוטליות. אני רואה בזה התערבות לכל דבר, חוסר אמון ביכולת של הנרתיק להיפתח, מחייב את האישה להיות בזויות מסויימות שנוחות למיילדת, ופחות מיטיבות עם האישה ופחות תומכות בהמשך לידה תקין.

​

• זכרי שקרעים ספונטניים הם חלק מתהליך הלידה, הגוף יודע להחלים נפלא!

• הסיכון לקרע רציני בלידה פיזיולוגית ללא התערבויות הוא רק 3 אחוז! ​