בדיקות פתיחה
במהלך השנים שאני מלווה לידות - ליוויתי גם מאות לידות בית, רובן, ובעצם כמעט כולן היו ללא בדיקות פתיחה כלל.
לעומת זאת בלידות בחדרי לידה ההליך הזה נמצא בשימוש תכוף, שיגרתי. אפשר להגיד גם מוגזם.
למעשה המערכת הרפואית יצרה נורמה וסטטוס קוו כך שנשים חושבות שבדיקות פתיחה הן חלק בלתי נפרד מתהליך הלידה, וכמו כן גם הצוותים למדו והתרגלו להסתמך על בדיקת צוואר הרחם כדרך היחידה להעריך התקדמות ולנהל את הלידה.
אף אחת לא רוצה בדיקה נרתיקית. נשים מסכימות לה כיוון שהן חושבות שאין ברירה, וכי הן חושבות שלתוצאות יש משמעות, כי חינכו אותן שזה חלק בלתי נפרד מתהליך הלידה.
אנחנו מניחות שזה נורמלי ומקבלות את העובדה שאנשים זרים ידחפו לנו אצבעות עמוק לנרתיק, האיזור הכי אינטימי שלנו בגוף, הכי רגיש ועם הפוטנציאל הטראומטי הכי גבוה, וכל זאת באמצע התהליך הכי אינטנסיבי שאנחנו עוברות.
בדיקות הפתיחה כהליך שיגרתי לא נותנות שום אינפורמציה חשובה אלא אם כן ישנו מצב החשוד כלא תקין. אין הוכחה מחקרית שההתערבות הזאת עוזרת למשהו חוץ מלסקרנות של המלווים, בטח לא משפרת תוצאות מיילדותיות ולא את חווית האישה מהלידה, ההיפך הוא הנכון.
בגלל שההליך בודק את מצב צוואר הרחם, ובגלל שלפתיחת צוואר הרחם אין דינמיקה לינארית, זאת אומרת אין התקדמות בקצב קבוע וצפוי - לבדיקה הזאת אין יכולת לנבא מתי הלידה תתרחש ועוד כמה זמן נותר עד שהתינוק יוולד.
אז למה בעצם עושים בדיקות פתיחה?
זאת היא דרך מאד מגושמת, חודרנית ומעליבה לקבל נתונים, למדוד ולצפות את מה שלא ניתן למדידה.
זהו ניסיון של המערכת לשלוט בתהליכי הלידה שמתרחשים כרגע במחלקה, להעריך את ההתקדמות של הנשים שנמצאות, ולהתאים טיפול. אך כל מיילדת ורופא שהיו יום יומיים בחדר לידה יודעים שלא באמת ניתן לדעת ולתכנן את מהלך הלידה הצפוי, כיוון שכל אישה היא שונה, כל לידה היא שונה ולכל צוואר רחם יש את קצב ההתקדמות שלו! ובנוסף יש דברים בחיים שלא ניתנים למדידה. כמו לידה. כמו נשים.
אני חושדת שיש כאן גם עניין של עליונות על היולדת - מין רצון שהיולדת תהיה תלויה במטפלים שלה כי הם יודעים משהו שהיא כביכול לא יכולה לדעת.
ישנן דרכים אחרות להעריך התקדמות של יולדת! שלא כוללות הפרעה או אקט חודרני.
אם נימצא לידה האישה היולדת מספיק זמן ונתבונן בשקט, נסתכל עליה ונקשיב - נוכל ברוב המוחלט של המקרים להעריך פחות או יותר אם יש כאן תהליך של התקדמות. וגם אם לא, נחכה בסבלנות ונדע בהמשך.
זה אומר שכל עוד הלידה מתקדמת יפה והיולדת והתינוק מרגישים טוב אין שום סיבה להפריע, לגרום לה לשכב על הגב, לגרום לה אי נוחות (במקרה הטוב), ובמקרה הלא טוב - כאב וסטרס וטראומה.
מתי בדיקה זו היא חשובה ונותנת אינפורמציה רלוונטית?
כשהאישה רוצה להיבדק
כשחושדים שהתינוק נכנס בצורה לא מייטבית לתעלת הלידה
כשחושדים שהלידה לא מתקדמת כבר דיי הרבה זמן.
כאשר יש ירידות משמעותיות בדופק התינוק ורוצים להעריך האם הוא קרוב ללידה.
כאשר רוצים לעשות איזושהי פעולה פנימית – פקיעת מים, סטריפינג, גירוי קרקפת התינוק, הצמדת ניטור לראש התינוק.
מהן הזכויות שלך?
-
כמובן שלפני בדיקה כל כך פולשנית צריך להסביר לך בדיוק מה הולך לקרות ומה תרגישי, למה האינפורמציה שתתן הבדיקה היא כל כך חשובה ולמה אי אפשר בלעדיה.
-
וכמובן כמובן שחייבים לקבל ממך הסכמה!
-
וגם אם הסכמת לביצוע ההליך, ובאמצע הבדיקה היא נורא קשה לך ואת מבקשת שהיא תיפסק - מי שמבצע אותה חייב להפסיק!
-
אם כבר עושים אותה, אפשר וחייבים לעשות את הבדיקה ברכות, בעדינות ובהתחשבות תוך כדי תיקשורת איתך!.
-
אפשר לחכות עד שתשכבי בנוחות, תקחי כמה נשימות ותרפי, וכמובן עדיף שזה לא יהיה בזמן ציר.
-
את יכולה להתכסות כדי להרגיש יותר נח.
הבדיקה עצמה והתוצאות שלה יכולות להשפיע על המצב המנטלי שלך להמשך הלידה, כדאי לקחת זאת בחשבון, ולכן את לא חייבת להסכים לבדיקה פנימית כאקט שיגרתי ותכוף.
