בדיקה עצמית של צוואר הרחם

אני אתחיל מהמסר הפשוט והישיר - את יכולה לבדוק לעצמך את צוואר רחם. למה לא?... זה הרחם שלך!

לאן הגענו שזה נורא טבעי לנו שאנשים זרים יכניסו לנו אצבעות ויבדקו מה העניינים שם... למה שאת לא תעשי את זה בעצמך? את יודעת הכי טוב באיזה קצב, איפה לעצור כדי לא להכאיב ומתי הזמן הכי נכון לך.

לבדיקת פתיחה מדוייקת דרוש אימון וניסיון. אבל כדי להרגיש אם צוואר הרחם שלך מתרכך, מתקצר, נפתח, כדי להרגיש את ראש התינוק שלך מתקדם, אין צורך להיות מקצועית, אין צורך בניסיון.

אני האחרונה שאזלזל בידע מיילדותי ובניסיון הנרכש עם השנים, אך אני רואה במו עיני באיזו קלות נדחפות ידיים אל תוך האיבר הכי אינטימי ורגיש של האישה, כמה בדיקות מיותרות נעשות בלי לעצור ולחשוב האם זה ממש נחוץ, ואיך אפשר לעשות את זה בצורה יותר מכבדת ורגישה.

למה לנו בעצם לבדוק את צוואר הרחם? שאלה טובה. בדיקות פתיחה נעשות לעיתים קרובות מידי, באופן אוטומטי מידי, הרבה פעמים בלי להתחשב ברגישות האישה, בטראומות שלה, ובלי להתחשב בהשלכות של "התוצאה" - כמה ס"מ פתיחה, כמה מחיקה וכו. הרי זה לא יכול לנבא לנו באמת עוד כמה זמן נשאר לנו ללידה (היינו רוצות!). עשרות פעמים ניחמתי יולדת כואבת שתוצאת בדיקת הפתיחה המאכזבת היתה "רק" 3 ס"מ, ושעה או שעתיים לאחר מכן היה תינוק בידיים...

אז למה לנו בעצם לבדוק את עצמינו?
קודם כל לא חייבים...
יש נשים שבשבילן זה אינסטינקטיבי, והחשש מ'איך זה ייראה ומה יגידו' או 'אני לא מוסמכת לזה' - עוצר אותן.
בדיקה עצמית עם הדרכה (או ללא הדרכה) בזמן לידה יכולה לעניק לאישה הרגשת שליטה בתהליך, הפחתת כאב, מניעת הרגשת חדירה זרה בזמן כל כך אינטימי, מניעת טראומה או טראומה חוזרת ואפילו עזרה בהתמודדות עם טראומות בעבר. או בקיצור - העצמה.
וכן - יש גם כמה פיסות מידע שאישה יכולה להסיק על מצב צוואר הרחם ועל התקדמות ראש התינוק, אפילו שהיא אינה מיומנת בבדיקה.

אני מזמינה אותך לעקוב אחר השינויים בצוואר הרחם שלך תוך כדי לידה כדי לחוות את הלידה בעוד מימד, מרגש ומפתיע, להרגיש את ההתקדמות שלך גם מבפנים.

סוד העניין הוא להכיר את צוואר הרחם שלך לפני הלידה, יש נשים שעושות בדיקה יומית של צוואר הרחם כדי לעקוב אחרי תהליך הביוץ (שיטה שנקראת שמ"פ), ומתוודאות לשינויים השונים שעוברים על צוואר הרחם במהלך ימי החודש, וכך אפשר למנוע או להשיג היריון. מי שמכירה כך את צוואר הרחם שלה יהיה לה ממש קל לעקוב אחרי השינויים שלו בזמן לידה. מי שלא - יכולה ללמוד להכיר אותו במהלך ההריון. בגלל שזה קצת יותר מסורבל בחודש תשיעי להכניס אצבעות במעלה הנרתיק - אני ממליצה להתחיל יותר מוקדם אם אפשר. אבל גם בחודש תשיעי זה ממש אפשרי. פעם ביום זה מספיק... 


בישיבה על קצה האסלה או בעמידה כשרגל אחת מונחת על האסלה או על קצה האמבטיה או בכריעה או איך שנח לך, בידיים נקיות ובציפורניים גזוזות.
אפשר להתחיל בהדרגה אם זה מביך אותך או קשה לך. התחילי עם הכנסה של 2 אצבעות לפתח הנרתיק והמתיני שם תוך כדי נשימה עמוקה ושחרור הכתפיים והצוואר. בפעמים הבאות תוכלי לטפס לאט לאט במעלה הנרתיק ברגישות ותוך הקשבה לתחושות שלך. בעצם את עולה למעלה ואחורה במעלה הנרתיק עד שאת מגיעה למשהו שמרגיש קצת יותר קשה. לאט לאט תוכלי להבחין שיש לו צורה של פייה של בקבוק או של שפתיים בצורת נשיקה... בפעמים הראשונות קשה להבין מה קורה שם אבל לאט לאט זה נהיה יותר ברור. שלום, זהו צוואר הרחם שלך.. מרגש! 
בסוף ההריון הצוואר אמור להיות קשה, ארוך וסגור (וגם מעט פונה אחורה). כשמתחילה לידה הוא מתרכך, מתקצר, הופך להיות מרכזי ונפתח כמו שאנחנו יודעות, ואחרי השינויים האלה האישה יכולה לעקוב, ולהגיד - הוא יותר רך, הוא יותר קצר (נמחק) או - הוא נפתח! ממש אפשר להרגיש את הפתח מתרחב ואת הצוואר עצמו נהיה יותר דק, ואפשר למשש בתוך הפתח את ראש התינוק שלך! (או את העכוז?..) לפעמים הראש "עטוף" עדייין בשק מי השפיר.
ואז תוכלי לחוות את הלידה גם מבפנים, וגם להבין אם הצוואר משתנה ונפתח. תוכלי להגיד אם 2 האצבעות יכולות להכנס לפתח שנפתח בצוואר הרחם (3 ס"מ בערך) ואם את יכולה להכניס את שתיהן ולרווח אותן (פתיחה יותר גדולה). בשלב יותר מאוחר תוכלי לעקוב אחר התקדמות הראש לכיוון היציאה!

תכלס מתוך חווייה שלי בתור מלווה לידות, פעם כשהייתי מציעה לנשים ללמוד לבדוק את עצמן - רובן היו כמעט מתעלפות. 
היום כבר יותר נשים פתוחות לשמוע ולנסות, וגם יותר מיילדות תומכות ומעודדות ומדריכות נשים לבדוק את עצמן בזמן לידה, ואף לקבל את תינוקן בהיוולדו.
השינוי כמובן, כמו תמיד, יגיע מאיתנו הנשים. אם נביא את האפשרות הזאת לחדר הלידה - יותר ויותר אנשי צוות יבינו, ייתמכו ויעודדו.

כמו כן חשוב לי לציין שבמהלך השנים ליוויתי ה מ ו ן לידות שלא היו בהן שום בדיקות פתיחה...

תהנו!

דולה ומדריכת דולות בצפון

054-4291278

דסי אלעד