ניהול מיטבי של הסוכר

 

כשהסוכר אצלך בגוף מאוזן – הכל מאוזן!

סוכר גבוה מידי או נמוך מידי משפיע ישירות על מערכת העצבים, על ההרגשה הכללית, על מצב הרוח, עייפות, אנרגיה כללית ומערכת החיסון.

​

סוכר גבוה בדם לאורך זמן גורם להמון נזקים ברקמות ומעלה סיכון למחלת הסכרת ועוד מחלות מטבוליות ,כמו גם לזיהומים, דלקות כרוניות, כאבי מחזור ודימום מוגבר, תסמונת קדם וויסתית, אי סדירות הורמונלית, השמנה, צרבות ועוד ועוד.

​

כשאנחנו אוכלות – האוכל מתפרק לסוכר לאט לאט ונספג בדם, ולכן אם נמדוד רמת סוכר בדם אחרי הארוחה הוא יהיה יחסית גבוה, ולאחר כמה שעות הסוכר מתחיל לרדת עד הארוחה הבאה, כך שבמהלך היום ישנן תנודות ברמת הסוכר בדם. אנחנו רוצות לדאוג שהתנודות האלה יהיו מינוריות ולא קיצוניות ודרסטיות. מאוזנות.

​

באופן כללי מזונות שמתפרקים לסוכר מהר מעלים את הסוכר בדם מהר וגבוה, אך לאחר מכן תגיע צניחה מהירה שלו, ואלו תנודות קיצוניות שגורמות לכל הבלאגן שהזכרתי למעלה.

מזונות אלה באופן כללי הם –סוכר לבן ומזונות ללא סיבים (כל הקמחים הלבנים והמעובדים, כיוון שהסיבים עוזרים לסוכר להיספג בהדרגה), דגנים לבנים (כנ"ל...)

​

פירות באופן כללי הם מתוקים, אך הסוכר בהם הוא סוכר פירות ולא מזוכך והם באים עם סיבים, כך שהסוכר נספג לאט ובהדרגה. מי שיש לה סכרת לעיתים לא תוכל לאכול גם פירות.

אצל כל אחת הסיפור קצת שונה ויש נשים שפירות מסויימים מעלים להן את הסוכר ולחם לבן לא, למשל, ולכן כדאי שכל אחת תלמד להכיר את הגוף שלה והתגובות השונות.

​

כדאי להוסיף לכל ארוחה מזון שמכיל סיבים. מזונות שכוללים סיבים - ירקות (טריים / מבושלים / מאודים / אפויים), פירות, דגנים מלאים (אורז מלא, קינואה, כוסמת, שיבולת שועל), קטניות (חומוס, עדשים, שעועית), אגוזים (פקאן, שקדים, קשיו), נבטים, זרעים (חמניה, דלעת, צ'יה, סומסום). טחינה מלאה למשל עשוייה מסומסום מלא (עם הקליפה המכילה סיבים), לחם מקמחים מלאים לא משנה איזה (כוסמין, חיטה מלאה,שיפון, כוסמת).

​

חלבונים – ארוחה המכילה חלבון תתפרק לסוכר בצורה איטית ומאוזנת, בעוד פחממות יהפכו לסוכר מהר יחסית. באופן כללי חלבונים הוא מרכיב מאד חשוב בתזונה בעיקר בהיריון, כך שכדאי לדאוג שבכל ארוחה יש חלבון (בשר, עוף, דגים, יוגורט, קטניות בצירוף דגנים מלאים, טופו, נבטים, זרעים).

​

לא להגיע לרעב - כשעתיים שלוש לאחר הארוחה הסוכר מתחיל לרדת, וכשהוא יורד אנחנו מתחילות להיות רעבות ועצבניות ואין לנו סבלנות להכין ארוחה, וכאן נכנס גם הרצון והתשוקה למתוק (כדי להעלות את הסוכר!), ואז אנחנו מתנפלות על מה שיש ואוכלות מהר מידי והרבה מידי ואחר כך משלמות על זה מחיר... ולכן אני ממליצה על

​

ארוחות קטנות ותכופות – כל 3 שעות בערך ארוחה, קטנה או גדולה לפי הצורך. גם תפוח או כמה קרקרים עם ממרח, או חופן אגוזים ופרי זאת נחשבת ארוחה. כך תשמרי על הסוכר שלך מאוזן ולא תתני לו לצנוח (וגם לא לעלות לגבהים אם תשמרי על העקרונות המוזכרים למעלה.

​

איך תדעי מה נכון לך? קודם כל – את מכירה את הגוף שלך, אם תקשיבי טוב לתחושות וההרגשה הכללית שלך אחרי שאת אוכלת תדעי להגיד באופן כללי מה טוב לך ומה פחות,

אפשר לעשות מעקב סוכר ביתי – שאני ממליצה לכל אישה בהיריון לעשות, ובכלל ממליצה לכל אדם בעולם לעשות מידי פעם, וזה אומר למדוד את הסוכר מספר פעמים ביום שעתיים אחרי האוכל, וגם עם היקיצה בבוקר (מדידה בצום), לרשום את התוצאה וגם מה אכלת באותה ארוחה. תגלי נפלאות. תוכלי ללמוד מה מעלה את הסוכר ומה לא, מה מוציא את הגוף שלך מאיזון ומה תומך בו.

​

מה עוד עוזר באיזון הסוכר?

התעמלות, תנועה.

הורדת סטרס (הסטרס משבש אותנו באופן כללי ואם הוא קבוע אז גם פוגע במערכות שונות),

סדר יום.

שינה טובה (לפעמים נשים בהיריון מתעוררות בלילה כי הן רעבות. שימי לך ליד המיטה כמה אגוזים או קרקרים אם את מתעוררת בלילה. תראי שזה עוזר. זה גם יכול לאזן את המדידה של הסוכר בצום בבוקר).